החלטה בתיק רע"א 4820/04

1.        בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט י' גולדברג) מיום 20.4.04, לפיה התקבלה בקשת המשיבה להארכת מועד לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט תמיר). בפסק דינו דחה בית משפט השלום את בקשת המשיבה ליתן לה רשות להתגונן והורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל.

2.        המבקשת הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב שטר ע"ס 20,000 ש"ח שמשכה לפקודתה המשיבה ושמועד פרעונו 30.3.98. לבקשת המשיבה, עוכבו הליכי ההוצאה לפועל והדיון בהתנגדות המשיבה לביצוע השטרות הועבר לבית משפט השלום בתל אביב.

           ביום 29.9.03 דחה בית משפט השלום בתל אביב את טענות המשיבה נגד ביצוע השטר ואת בקשתה ליתן לה רשות להתגונן והורה על המשך ביצוע הליכי ההוצאה לפועל נגדה. המבקשת הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.

ביום 4.2.04 נעתר בית משפט השלום לבקשת המשיבה לעכב את ביצוע פסק הדין עד ליום 4.4.04. ביום 25.3.04 הגישה המשיבה בקשה להארכת המועד לעיכוב הביצוע לבית המשפט המחוזי. המבקשת התנגדה לבקשה משני טעמים: האחד, כי משתמה תקופת עיכוב הביצוע שקבע בית משפט השלום, היה על המשיבה להגיש בקשה חדשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי תחת הגשת הבקשה להארכת המועד לעיכוב הביצוע שנתן בית משפט השלום; השני כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר כדין כיוון שצורף לה התצהיר שהגישה המשיבה בתמיכה לבקשתה בבית משפט השלום.

בית המשפט המחוזי הורה על הארכת המועד לעיכוב ביצוע פסק הדין וציין כי הוא עושה כן כדי לייעל את הדיון ולהימנע מטרחה נוספת, שתאלץ את המשיבה בפנינו להגיש בקשה חדשה לעיכוב ביצוע.

3.       המבקשת טוענת, כי משקיבל בית המשפט המחוזי את טענותיה, היה עליו להימנע מלהיעתר לבקשה לפנים משורת הדין ולדחותה. לחלופין, היא טוענת, בהתאם למבחנים המוכרים - סיכויי הערעור להתקבל ומאזן הנוחות - לא התקיימה במקרה דנן כל עילה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום.

המשיבה טוענת כי אין המקרה דנן נכנס בגדר המקרים שנקבעו בהלכת חניון חיפה כמצדיקים מתן רשות ערעור (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו (3) 123). לגופו של עניין, היא טוענת, הנמקתו של בית המשפט המחוזי המתבססת על שיקולי יעילות עומדת גם עתה. טענת המבקשת בהתייחס לתצהיר אין בה ממש, שכן בית המשפט היה מודע לכך שמדובר בתצהיר שהוגש לבית משפט השלום ועל כן לא הוטעה. המשיבה טוענת כי סיכויי ערעורה טובים היות שבית משפט השלום נתפס לכלל טעות כאשר קבע כי טענתה היא טענת פרעתי, בעוד לאמיתו של דבר מדובר בהתנגדות לביצוע שטר, לגביה די אם תטען המשיבה טענה שלו תוכח תהווה טענת הגנה ראויה, על מנת שתורשה להתגונן. 

המבקשת ביקשה להשיב לתגובת המשיבה ולאחר שעיינתי בבקשה החלטתי להיעתר לה. הטענה העיקרית בבקשה הינה כי אין הלכת חניון חיפה הנ"ל אינה חלה על העניין שבפנינו, היות שהחלטת בית המשפט המחוזי לא נדונה בערעור על החלטת בית משפט השלום.

4.       לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ובתשובת המבקשת, נחה דעתי כי דינה של הבקשה להידחות.

בית המשפט המחוזי שקל את טענות המבקשת ובסופו של יום החליט כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהאריך את עיכוב ביצוע השטר עד למתן פסק דין בערעור שהגישה המשיבה. העובדה שבית המשפט הדגיש בהחלטתו את שיקולי היעילות שבבסיס ההחלטה, אין משמעה כי לא נשקלו השיקולים הנוספים הצריכים להכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע. בנוסף, מדובר בהארכה של עיכוב ביצוע אשר נבחן בשעתו על ידי בית משפט השלום. המבקשת לא ערערה על ההחלטה לעכב את ביצוע פסק הדין. בית המשפט המחוזי שהאריך את עיכוב הביצוע, התנה את החלטתו בכך שהמשיבה תפקיד סך של 5,000 ש"ח בנוסף לסך של 10,000 ש"ח שהופקד על ידיה עוד קודם לכן לקופת בית משפט השלום. במילים אחרות, מרבית החוב מובטח בסכום המופקד בקופת בית המשפט.

בשולי הדברים אציין, כי המבקשת מתנגדת להארכת עיכוב הביצוע עד לסיום הליכי הערעור בעניין שבמוקדו שטר שהיה בידי המבקשת אך הוצג לפרעון רק כארבע שנים לאחר חלוף תאריך הפרעון.

בסיכומם של דברים לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי ולא מצאתי שיש מקום להתערבות בית משפט זה.

הבקשה נדחית איפוא ועיכוב הביצוע יחול עד לסיום הליכי הערעור בבית המשפט המחוזי בע"א 1162/04.

           בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו.

           ניתנה היום, ה' בחשון תשס"ה (20.10.04).

                                                                                               ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: